קשה לרופא להבין את עולמו של החולה.  ההפרש בגובה הראש, של פחות ממטר, כאשר אתה שוכב על המיטה או עומד ליד כרופא, הינו עצום. מדובר בעולמות שונים, זה של החולה וזה של הרופא. הרופא מתעניין בבעיות הרפואיות. הוא מעוניין להבין מהר ככל האפשר את מצבו של החולה והאם מצבו של החולה משתפר או מחמיר. הוא חושב - איך אפשר להשפיע על המחלה, איך אפשר להרגיע את החולה. לפעמים גם איך אפשר לעודד את החולה, אך זה פחות שכיח.  עולמו של החולה השוכב במיטה הינו עולם שונה לגמרי.  חוץ מהתחושה של הסבל הפיזי, נוספות סוגים שונים של תחושות.

• האחת – החשש מהידרדרות רפואית – מה יהיה? מה יקרה? איזה טיפול הכי טוב?


• השנייה-  דאגה כלכלית הולכת וגדלה לקרובים לך – מה יהיה איתם, איזו טרחה אתה גורם להם?


• השלישית – היא תחושה, שלאט לאט משתלטת ורוב חולים לא יודעים לתת לה ביטוי, זוהי תחושת הבדידות. "אף אחד לא מרגיש מה שאני מרגיש", "אין לי כוח שאומרים לי מה אני צריך ומה עלי לעשות",...

החולה, החווה פחדים ממצבו הרפואי, בד"כ לא משתף את הקרובים לו בפחדיו, שמא יגרום להם אי נוחות.   מצד שני, הקרובים ובני המשפחה המנסים לעזור, יוצרם אצלו בד"כ תחושת ניתוק. למה? בגלל שברצון לעזור יש מרכיבים רבים של של ביקורת ושל מתן הנחיות.  למשל:  "הרופא אמר שצריך...", "האם לקחת את התרופות..? "למה אתה אוכל את המאכלים שאסור לך...?". הכוונות של כולם הן טובות, אולם החולה מתכנס יותר ויותר בעצמו בתחושת ביקורת ובדידות.  כשהוא הולך לביקור אצל הרופא שוב הוא חווה שאלות שיש בהם אלמנטים של ביקורת – דוגמאות: "למה לא עשית את הבדיקה שביקשתי?", האם אתה מקפיד על ...?".

החולה חווה יותר ויותר תחושה של ניתוק ובדידות, שהרבה פעמים אחראים לירידה גדולה מאוד בחוסן שלו, ביכולת ההתמודדות ובמצב רוחו.

ד"ר דין אורניש (בוגר אוניברסיטת הארווארד, ופעיל עכשיו באוניברסיטת UCLA) הינו רופא פנימי, שהקדיש את חייו לשיקום חולים. בסיפרו – "אהבה והישרדות", הוא כותב על כך, שלחולים אין מקום בו מקבלים אותם כמו שהם, בלי הצעות, בלי ביקורת, בלי מעין התנשאות. הוא כותב במס' מאמרים ומס' ספרים הוא מדווח- כאשר הוא חשף את החולים לסביבה שרק חיבקה אותם, לא שאלה שאלות אלא אם כן החולה ביקש, רק האזינה, רק כיבדה ורק אהבה, מצבם הרפואי האובייקטיבי והסובייקטיבי של החולים השתפר מאוד. שלא לדבר על מצב רוחם. סביבה מחבקת, תומכת ומסייעת מהווה לדעתו מפתח ליכולת הלחימה הפיזית והנפשית של החולה בבעיה הרפואית.

וועדה רפואית - אחד המקומות הכי מנוכרים בהם נפגש החולה, כאמור סובל מהבעיה הרפואית מהדאגות הנוצרות כתוצאה ממנה, הוא המפגש עם הוועדה הרפואית- בביטוח לאומי, משרד הביטחון, מס הכנסה או חברה הביטוח. הוועדות מנוכרות בד"כ. ונותנות תחושה חזקה של חוסר אמון בדברי החולה.

חולה המודאג ממצבו הרפואי, המפוחד ממצבו הכלכלי, וחש בודד – צריך לפתע להתמודד עם וועדה הרפואית מקצועית ומנוכרת, שמשוכנעת הרבה פעמים שהיא המחסום האחרון בין החולה לבין קבלת כסף, שלא מגיע לו. החולה עומד בפני גורם מקצועי שהוא אינו מכיר את השפה שלו ואת שיקוליו, וברגע הכי חלש שלו בחיים פתאום צריך להלחם על משהו שהוא אינו רק הצד הרפואי. 

סיוע לחולה יכול להוות עזרה חיונית . בבר מדיקס  הליווי הינו כולל ומכיל גם את החיבוק הכללי והתמיכה המקצועית הדרושה.