|
מתי תאונה הינה גם תאונת עבודה?
|
|
|
|
לצערנו מדי פעם נגרמת לנו תאונה.
כאשר התאונה מיוחסת לעבודה - מגיעים לנו פיצויים גם מהמוסד לביטוח לאומי (לעתים גם מחברת ביטוח).
מהם הקריטריונים הקובעים מתי תאונה נובעת מתאונת עבודה?
לדוגמא, מקרה שקרה בארץ אפריקאית
– בה עובדים קיבלו מתנה מהמעסיק לטוס לחופשה בשמורת טבע. אם המעסיק הינה חברה ישראלית והמשכורת שולמה מישראל, אזי מגיעות זכויות לשארים. במידה והאסון יוגדר כתאונת עבודה – האלמנות והיתומים (אם יש כאלה) יהיו זכאים לתשלומים לא מבוטלים מהמוסד לביטוח לאומי לשנים רבות. הילדים עד הגיעם לבגרות ובנות הזוג לכל החיים.
האם האירוע ייחשב כתאונת עבודה לפי חוקי הביטוח הלאומי בישראל?
לשם תשובה לשאלה הזאת צריך לזכור את הגורמים המשתתפים בקביעת ההחלטה האם תאונה הינה גם תאונת עבודה.
התאונה – אירוע חיצוני וחריג, שאלמלא הוא, לא היה נוצר הנזק הרפואי.
אירוע חריג – אירוע שאיננו שגרתי במהלך היום יומי של ביצוע העבודה.
נזק רפואי – פגיעה זמנית או קבועה בתפקוד איבר או מערכת בגוף או נזק נפשי.
השיוך להגדרת התאונה לקטגוריית תאונות עבודה נסמכת על ההגדרה בחוק שהתאונה קרתה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.
מתי התאונה נחשבת שקרתה תוך כדי עבודה?
תאונה שקרתה בדרך לעבודה, בזמן העבודה או בדרך חזרה מהעבודה. הפסיקה הרחיבה בשליחות המעסיק למשימות מיוחדות וגם בהשתתפות בימי ספורט ובהשתלמויות מקצועיות. כלומר במקרה שקרה בנמיביה, אף אם יוכח שמדובר במעסיק ישראלי ששלח את העובדים לחופשה, כנראה שלא יוכר מצב של תוך כדי עבודה, אלא אם כן שלח אותם לסיור לאיתור מכרות יהלומים.
עקב העבודה משמעותו – שאלמלא העבודה לא היה האיש מבצע את אותה פעולה, כמו נסיעה למקום מסויים, הרמה של חפץ מסויים וכו'.
מתי מתחילה הדרך לעבודה?
ביציאה מסף הדלת בבתים משותפים ומשער הגינה בבתים פרטיים. כלומר – אדם שיפול בשביל ביתו בתוך הגינה, בדרך לעבודה, הדבר לא ייחשב כתאונת עבודה.
מה נחשבת הדרך לעבודה?
המסלול הקבוע בין הבית למקום העבודה, סטיות קבועות כמו הורדת ילד לגן או לבי"ס נחשבות עדיין הדרך לעבודה.
מתוך הסקירה הנ"ל ניתן להבין עד כמה חשוב להכיר את הפרטים וההנחיות ע"מ להגיש נכון את הבקשה לביטוח לאמי.
הנוהל קובע שהמילים הראשונות שאותן כותב הנפגע או נכתבות בשמו בסיכומים רפואיים הן המילים הקובעות וקשה לתקן אח"כ ולהגיד "התכוונתי למשהו אחר ולא למה שכתוב בטופס".
במילים אחרות – כל מילה קובעת וכדאי להתייעץ עם מומחה בתחום לפני שמגישים כל תביעה או בקשה למוסד לביטוח לאומי. הדבר נכון גם עם מחלות מקצוע, אולם שם הסיפור שונה ודורש דיון נפרד. כך גם הדבר בסוגיית ביניים המכונה "מקרו טראומה", שזה פיתרון שמתאים לחלק מהמקרים בהם אין תאונה מובהקת, מצד אחד, אולם יש אירועים חוזרים בהם נוצר נזק זעיר כל פעם, שמצטבר בהדרגה לכדי נזק משמעותי. פעמים רבות נזקים זעירים קורים למי שמקליד הרבה במחשב, או למי שעובד עם מכשירים רוטטים או למי שמרים ומעמיס משקלות פעמים חוזרים ביום. גם במקרים אלה בהם נוצרים נזקים בידיים, בכתפיים, ברגליים, בצוואר או בגב – כדאי להתייעץ עם מומחה מימוש זכויות רפואיות לפני הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.
|