* הוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות מעבודה לפי רשימת המבחנים הרפואיים לדרגות הנכות שבתקנות הביטוח הלאומי. כיצד? קיימות תקנות לקביעת נכות. הן מחולקות לפי מערכות הגוף והאיברים השונים. ברשימה שבתקנות מצוין אחוז נכות לצד כל ליקוי רפואי.
* הרשימה מכסה חלק קטן מהאפשרויות ברפואה. לכן הרופאים מבצעים קירוב במצבים בהם הליקוי = הבעיה הרפואית של הנבדק לא זהים לגמרי עם רשימת הליקויים שבתקנות. זו אחת מהסיבות לשונות הרבה בין קביעת וועדות שונות.
* קביעת נכות לפי כל ליקוי / מחלה – הרופא בוועדה שומע את דברי הנבדק )לצערינו לא תמיד), מעיין במסמכים ובצילומים, ובודק בדיקה גופנית (לא תמיד). לפי ממצאיו, כלומר לפי התמונה שהתקבלה, הוא מתאים את דרגת הנכות לסעיף הקרוב ביותר. הוא אמור לקבוע נכות נפרדת לכל בעיה ולכל מצב לגביו יש סעיף נפרד. פעמים רבות הנכות הנקבעת הינה גלובלית ולא לכל סעיף בנפרד.
* מהי נכות משוקללת ? - שיטת הצרוף של הנכויות מסעיפים שונים נקראת שקלול. אין מחברים את הנכויות, אלא מחשבים כדלקמן: כל נכות מחושבת מתוך השארית ואז מצורפת. להמחשה –נקבעה בסעיף אחד, למשל הפרעה בתנועת הגב התחתון, נכות של 30%/ . הסעיף שני, מצב אחרי אוטם שריר הלב והפרעה בתפקוד הלב, נקבעה נכות של 50%. סך הנכות הוא לא 80% , אלא 65%. כיצד? - כל פעם מחשבים את הנכות מתוך מה שנותר, במקרה הזה 30% ועוד 50% מהנותר, (שהם 70% = 100% פחות 30% בגין הגב). 50% מהנותר במקרה זה הם 35%. צרוף השניים נותן 65%.
* בעת קביעת נכות לצרכי נכות כללית – יש לדעת שחלק מהסעיפים מנופים ואינם קובעים לעניין קביעת הנכות הרפואית, או הנכות התפקודית.