תסמונת זו מוכרת גם כ- CTS באה לידי ביטוי בלחץ על העצב המדיאני העובר בשורש פרק היד . כתוצאה מהלחץ, נפגעת אספקת הדם לעצב וכתוצאה מכך נגרמת חולשה של שרירי כף היד שבאה לידי ביטוי בהתעייפות והפרעות תחושתיות (כאבים, עקצוצים , נימולים, הירדמויות)

פריט 26 לחלק א' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954, מאזכר את מחלת המקצוע הרלוונטית לענין זה : "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק ".

המחלה נקבעה כמחלת מקצוע אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב: "עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות ".

בית הדין הארצי לעבודה בדק את יישומה של תורת המיקרוטראומה לגבי תסמונת התעלה הקרפלית וכך נקבע : 

"התסמונת שכיחה ביותר בדרך כלל על ידי פעולות חוזרות של הידיים של כיפוף ויישור משך זמן רב, ובמיוחד כאשר הן קשורות להפעלת כוח, עמידה לא נכונה ומכשירים רוטטים. כמו כן נאמר, כי לצורך הבנת התופעה אצל עובד יש לברר את העובדות הבאות: מתי הופיעו הסימנים של המחלה, מתי הסימנים נעלמים או פחות קשים, האם הסימנים של המחלה מתגברים בזמן העבודה ופוחתים כשהעובד אינו בעבודה "

בקביעה זו, התקבלה תביעתו של יהלומן אשר במשך כעשרים שנה עסק, מדי יום, משך כל היום, בפעולת ליטוש יהלומים שהייתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות בידיו, משך זמן ממושך .

תביעה דומה התקבלה גם במקרה של עובד שעסק במשך יותר משש שנים, בעבודת הידוק נייר באמצעות מהדק סיכות, עבודה שבוצעה על ידו מידי יום, משך כל היום . נקבע שם כי בעבודתו היו פגיעות זעירות, חוזרות ונשנות, אשר בהצטברותן גרמו לנזק בידיו של התובע.


לעומת זאת, לא הכיר בית הדין בתביעה של עובדת נקיון להכיר בבעיות בפרקי ידיה שאובחנו כ"תסמונת התעלה הקרפלית " כ"פגיעה בעבודה". התובעת עבדה כעובדת נקיון כ-6  שעות כל יום . עבודתה כללה נקיון כיתות, פרוזדורים ושירותים בבתי ספר. היא ביצעה פעולת סחיטה מספר רב של פעמים במשך היום, ללא ככפות ותוך מגע עם מים קרים . הרופא שמונה על ידי בית הדין קבע כי עבודת הנקיון לא תרמה להופעת המחלה ואין המדובר בפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. המומחה הבהיר כי סחיטת הסמרטוטים אינה גורמת לתנוחה קיצונית של שורש כף היד וגם אם כן , אז לחלקי שניה ועל כן, פעולה זו אינה יכולה לגרום לתסמונת תעלה קרפלית. על יסוד קביעתו, נדחתה התביעה .

במקרה נוסף של מסגר- רתך שעסק בהכנת מיכלי מתכת,  נקבע על ידי בית הדין כי התובע הצליח להוכיח תשתית ראשונית, בדבר קיומן של תנועה/תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה ובמשך זמן ממושך במהלך עבודתו. מתוך סדר יומו של התובע בתקופות השונות לעבודתו, ניתן להצביע על התנועות המסוימות של הכאה בפטיש החוזרות על עצמן בפרקי זמן ובתקופות הניתנות להגדרה, ועל ההחזקה בשתי ידיים תוך דחיפה של מכשירים רוטטים .

באשר להקלדה ,

בפסק הדין בענין מרים זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי, הוכרה תסמונת התעלה הקרפלית כפגיעה בעבודה, שנגרמה לקלדנית, עקב נסיבות עבודתה, בדרך של מיקרוטראומה .

מאידך- שושנה סיפלד נ' המוסד לביטוח לאומי, היה מדובר בתובעת שעבדה 23 שנים בחברת "תנובה " כקלדנית. בשנים הראשונות היא עבדה על מכונת כתיבה מסוג ישן, בעלת מקשים "קשים", כך שההדפסה הייתה כרוכה במאמץ פיזי, בכל נקישה של האצבעות על מקשי מכונת הכתיבה, ובשנים שלאחר מכן עברה להקלדה במקלדת הדורשת פחות מאמץ .

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין איבחן את העובדות בפסק הדין בענין מרים זוהר, מעובדות המקרה שבפניו בקובעו כי לא די בקביעה שהתובעת עבדה שנים רבות בקלדנות, וביצעה פעולות חוזרות ונשנות של הידיים והאצבעות, ולקתה במחלה של תסמונת התעלה הקרפלית, כדי לקבוע שמדובר בפגיעה בעבודה .

בנסיבות המקרה, הרופא שלל כל קשר סיבתי בין המחלה ובין העבודה. לשיטתו, עבודה בתנועות חוזרות ונשנות של פרק כף היד יכולה בנסיבות מסוימות, לגרום לתסמונת התעלה הקרפלית , גם אם העבודה אינה כרוכה בהפעלת מכשירים רוטטים, אלא שזאת רק במצב של   "כפיפה ויישור קיצוניים" ולא זה המצב בעבודת הקלדנות. אצל קלדניות- התנוחה היא בדרך כלל בעמדה ניטרלית או של מעט יישור. הרופא טען כי לא הגיוני שכל הקלדניות סובלות מתסמונת התעלה הקרפלית עקב עבודה. לדבריו, "יש מספר עצום של נשים, עקרות בית וכו' שסובלות מן התסמונת ללא קשר לתנוחות ועבודות ממושכות ".

המומחה קבע כי התסמונת התפתחה אצל התובעת על רקע תחלואתי שאינו קשור לנסיבות העבודה .

שלילת הקשר הסיבתי בין הקלדה לבין תסמונת התעלה הקפרלית, באה לידי ביטוי גם בתיק טייר רות נ' המוסד לביטוח לאומי, הרופא שמונה מטעם בית הדין קבע כי בהקלדה (על טלפרינטר או מקלדת מחשב) אין תנועה רבע של שורש כף היד, אלא של האצבעות. תנוחת הפרק ביישור או כיפוף היא של 10-20 מעלות ובתנוחה זו לא נגרם עומס או לחץ בתוך תעלה הקרפלית .

מקרים  שהוכרו בבר מדיקס: פועל עם מקדחה, ספר, קלדנית, טבחית, סדרנית בסופר שמטביעה מחירים על המוצרים .

מרפאות בר מדיקס - מסייעים לחולים ונפגעים לקבל מה את מה שמגיע להם בוועדות הרפואיות - ביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון (קצין התגמולים) .
בר מדיקס מסייעת בהצלחה מרובה בהליכים לקביעת זכאות כספית, כתוצאה מהבעיה הרפואית - כושר עבודה, נכות רפואית, נכות תפקודית, נכות כללית, שירותים מיוחדים, תקנה 15, נכות מעבודה, מחלת מקצוע, נפגעי איבה, ניידות, מחלות קשות, פגיעה בשירות ביטחון, החמרת מצב, נכות נובעת