כל הנכתב למטה, לגבי קטינים- חישוב תקופת ההתיישנות מתחיל רק מגיל 18

המוסד לביטוח לאומי

יש להגיש תביעה לגמלת כסף תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

יש להדגיש כי לאחר 12 חודשים, התביעה נגד המל"ל איננה מתיישנת אלא מדובר בהוראה שעניינה שיהוי כלומר, איחור של יותר מ-12 חודשים בהגשת התביעה גורם לקיזוז חלקי או מלא מהגמלה המגיעה.

קצין התגמולים (משרד הביטחון)

תביעה להכרה בפגיעה יש להגיש בתוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה או תקופה ארוכה מזו אם מדובר במחלה ששר הביטחון קבע לה תקופת התיישנות ארוכה יותר.

בהצטברותם של מספר תנאים, ניתן לבקש מקצין התגמולים להאריך את התקופה.

התנאים הם:

1. היות החבלה חבלה רשומה (שנרשמה ברשומות צה"ל או רשומות אחרות של המדינה/   מוסד ציבורי שאושר לכך, בסמוך ליום האירוע שנגרם לה- לרוב, דו"ח פציעה)

2. ההשהיה אינה מקשה על השגת ראיות נחוצות.

3. אין  בהשהיה כדי לשרת את המטרה של החמרת מצבו של הנכה או כדי לפגוע יתר על המדינה באוצר המדינה.

4. ההשהיה לא תקשה על המדינה לממש את זכויותיה    כלפי צדדים שלישיים האחראים למצב.

חברות ביטוח

בחוק חוזה ביטוח נקבעה, ביחס לתביעה לתגמולי ביטוח, תקופת התיישנות מיוחדת של 3 שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.

בפסיקה נקבע כי רק הגשת תביעה לביהמ"ש עוצרת את מירוץ ההתיישנות ואין די בהגשת דרישה למבטח.

משא ומתן המתנהל בין המבוטח לבין המבטחת אינו מפסיק את מירוץ ההתיישנות, אפילו המבטחת מציעה במהלך מו"מ זה הצעת פשרה.

הודאה המפסיקה את מירוץ ההתיישנות היא רק הודאה בכתב או הודאה בתוך כתלי ביהמ"ש.

במספר החלטות שניתנו ע"י בית משפט שלום נקבע כי מן הראוי היה כי חברות ביטוח המנהלות משא ומתן עם מבוטח או עם בא כוחו, יבהירו כבר בשלבי המשא ומתן כי יעמדו על טענת ההתיישנות. אין זה ראוי כי חברת ביטוח תנצל יתרונה וכוחה על המבוטח תוך מתן הבטחה לתשובה עניינית, שלא ניתנת גם לאחר חודשים ארוכים, וזאת עד אשר תחלוף לה תקופת ההתיישנות. ברור כי התנהגות זו הינה חסרת תום לב ומהווה ניצול לרעה של זכויותיה הדיוניות.