כיצד להופיע בפני הוועדה הרפואית 

בדרך כלל עומדים לרשותך כמה עשרות שניות על מנת להציג ולהסביר את מצבך הרפואי ומגבלותיך מנקודת מבטך ובשפתך. לאחר מכן קרוב לוודאי שהרופא יקטע דבריך (לעיתים אף בגסות) ויתחיל לשאול שאלות. יש מקרים שאף זה לא יינתן לך. לכן יש להבין שיש לך הזדמנות קצרה וחד פעמית להדגיש את מה שנראה בעיניך הנקודות החשובות. כל מילה קובעת!!  אין מקום וזמן לתיאורים מפורטים ולדיבורים שאינם ממוקדים. הרופא בוועדה אינו רופא קופת חולים שלך. אין לו היכרות קודמת עימך (והוא אף לא מעוניין בהיכרות כזו). הוא אינו אמור לנסות לחקור את מצבך ולנסות להקל עליך. למרות שהוא לא מכיר אותך, הוא אמור להבין את התמונה הרפואית הנוכחית בתוך דקות מעטות ואז לקבוע את גובה הנכות, שהיא המפתח שלך לכסף.

 יש לתכנן כיצד להופיע בפני הוועדה. קיימים קורסים כיצד לתמצת דבריך ל- 30 שניות, אף אם המצב הרפואי הינו מורכב. להלן מספר כללי יסוד. אין זה מחליף את מה שניתן ללמוד בקורס או בדרכה של גורם רפואי שהתמחה בכך. גורם המבין את הדינאמיקה בוועדה, ומבין את השפה והחשיבה הרפואית.

*     כלל א' – לנהוג בנועם הליכות.

*     כלל ב' – לא להגזים, או להציג.

*     כלל ג' – לזכור שיש לך זמן קצר ביותר להציג את בעייתך. ניתן להכין דבריך בכתב ולקרוא אותם בפני הוועדה. ניתן להגישם לוועדה. ניתן וכדאי להתכונן עם גורם מקצועי !

*     כלל ד' -  לעמוד על כך שדבריך ירשמו.

*     כלל ה' – כדאי לדבר על המגבלות. אין טעם להפליג בתיאורי סבל וכאב.

כללי בסיס להעברת מסר בתוך 30 שניות

א.      הצורך

פעמים רבות נוצר הצורך להעביר מסר לאדם אחר בתוך זמן קצר מאוד, על מנת ליצור אצל אדם זה את העניין ותשומת הלב לנושא שאנו מעלים. הצורך קיים במקרים רבים בחיים, כמו:  בראיון לעבודה, בשיחה עם משקיע פוטנציאלי, בשיחה עם מרצה באוניברסיטה, בבקשת הלוואה מפקיד הלוואות בסניף הבנק ועוד ועוד. הכלל הוא "יש רק הזדמנות אחת לעשות רושם טוב בפעם הראשונה" – כלל, שכל איש שיווק ברמה הגבוהה ביותר לומד.

האם אפשר להתכונן כיצד להעביר את עיקרי הדברים, למשוך תשומת לב, לא לעורר התנגדות, אלא ההפך לעורר עניין – וכל זה בתוך כ- 30 שניות?  במילים אחרות – האם אפשר "למכור", או "לשווק" את הבעיות הרפואיות שלנו לרופאי הוועדה, על מנת לקבל את מה שמגיע לנו?

כאן החובה להדגיש – לספר מה יש לנו, מבלי לשקר, או להגזים.

לפי מחקרים שנעשו בבריטניה ובארה"ב, רופא קוטע בדרך כלל את דברי החולה בתוך כ- 20 עד 30 שניות ומתחיל לשאול אותו שאלות. גם בארץ כך קורה. הדבר נובע מהצורך של הרופא לשמוע את סיפורו של החולה לפי הדרך והמילים להם הוא רגיל, על מנת להיות יותר מדויק. אין הדבר נובע מארוגנטיות גרידא, אלא מהחינוך הרפואי אותו עבר.

במקרה של וועדה רפואית (ביטוח לאומי, משרד הביטחון ועוד), הרופא היושב בה אינו מתפקד כרופא, אלא כ"שמאי רפואי", שאצה לו הדרך (למרבה הצער – הרופא מקבל את שכרו לפי מספר האנשים שהוא רואה ולא לפי הזמן שהוא מקדיש לכל מקרה ומקרה) – הדבר מביא פעמים רבות לכך, שחלק מהתלונות של החולה המופיע בפני הוועדה לא נשמעות, או לא נלקחות בחשבון. שפתו של הרופא הינה "רפואית" והוא מצפה לשמוע דברים מתומצתים וברורים ולפי הז'רגון הרפואי.

ב.      תכנון התוכן

מדובר בתחום הרפואה, עם מונחים, מוסכמות וקבלת מסקנות מקצועיות. סביר שאין לך את הידע הדרוש על מנת לתאר את המצב הרפואי בצורה מקצועית.

השיטה להתגבר על כך, מורכבת משני מרכיבים:

• סיכום מקצועי בכתב של מצבך הרפואי שיעשה בעזרת רופא מנוסה ובעל ידע בתחום הוועדות הרפואיות. הסיכום כדאי שיכוון את תשומת הלב של רופאי הוועדה  לכל הבעיות הרפואיות הפעילות, או שבשלן נותרה נכות, תוך הדגשת הפרטים הרפואיים הקובעים את גובה הנכות בכל סעיף וסעיף. לדוגמא – ברוב המקרים אין חשיבות להיקף הכאבים, אלא להגבלה התפקודית. כך למשל, כאבי הגב לא יקנו נכות, אלא מידת המגבלה של תנועות הגב ומידת החולשה המוטורית ברגליים, אם קיימת. סיפור דרמאטי של הסבל לא ישנה לגובה הנכות, לעומת ממצאים  בבדיקה גופנית, באמצעי הדמייה ובבדיקת הולכה חשמלית.

• מכתב קצר שלך לוועדה, שיוגש על ידך בתחילת המפגש עם הוועדה, בו מפורטות הפגימות והמחלות, תוך הדגשת המגבלות התפקודיות שנגרמות לך.

 
תוכן דבריך לוועדה יכלול תקציר של מכתבך הקצר, שיוגש, כאמור, על ידך לרופאי הוועדה. ולמען ההדגשה – רק 30 מילים מתוך המכתב, לא יותר - אף אם יש לך "המון" מחלות.

שגיאה ראשונה שבדרך כלל עושים – מנסים להאריך בדיבור ובתיאור הסבל, על מנת להרשים את הרופאים,  כי "הם לא מרגישים מה שאני מרגיש".

 ג.       מבנה הדברים

בדרך כלל יש לנו נטייה להתחיל שיחה בדברים על עצמנו. שימו לב, שגם אתם מתחילים את רוב השיחות ב- "אני...".  זו השגיאה השנייה – יצירת ריחוק – "הינה אני כאן"

מבנה הדברים חייב שיהיה אחר-

• ראשית- אתה / אתם – הרופא/ים ומזכיר הוועדה. "שלום, תודה שקבלתם אותי" (אפילו שברור הוא שהם חייבים לקבל אותך). אפשר וכדאי לתכנן עוד משפט קצר מאד המלווה בחיוך קטן ויצירת קשר עין עם הרופאים. המטרה – ליצור תחושה של קשר יותר אנושי מהצד שלך. בבחינת - אתם אנשים ואני רואה זאת.
  

• שנית – המסר – אותן 30 מילים מהפרק הקודם, המהוות רשימת הבעיות הרפואיות שלך.
  

• שלישית – מה אני מבקש/ת -  "יש לי X בעיות. בבקשה התייחסו לכל אחת מהן"

 ד.      הופעה

הכלל הוא – דומה מושך דומה. הרפאים בדרך כלל מופיעים בתלבושת מסודרת, מגולחים ומסורקים. כדאי שגם אתם תופיעו כך. ללא איפור מודגש, או תכשיטים יקרים. רצוי תלבושת בהירה.

 ה.      שפת הגוף

מומלץ לדבר בקול נמוך ומונוטוני, ללא תנועות ידיים מוגזמות. להתנהג בצורה מאופקת ודומה להתנהגותך בחיי היום יום.  רופאים רגישים מאד להגזמות ולתיאטרליות.

 ו.     ריכוז והתכוונות

נושא זה הינו מורכב. אנו יודעים שאנשים המאמינים בצדקתם ודרכם, בדרך כלל מצליחים יותר. אם תגיעו לוועדה מתוך תחושה שהצדק עימכם (לא תחושת "בוא ננסה ונראה מה יקרה"), שיש לכם את אותן פגימות רפואיות קשות, כפי שמופיע בתיעוד הרפואי – הסיכוי שלכם יגדל. יש לבוא מרוכזים בהופעה בפני הוועדה, תוך ריכוז והתכוונות.  מבלי להיכנס ליותר מידי הסברים – לוחם באומניות לחימה, מתרכז ומכוון עצמו, לפני שנותן מכה אחת ושובר 20 לבנים. שחקן הכדורסל עושה אותו הדבר לפני שהוא זורק לסל וגם קולע. בוודאי שמעתם וקראתם פעמים רבות על ההתכוננות המנטאלית של ספורטאים לפני תחרויות ומשחקים.

 מרפאות בר מדיקס - מסייעים לחולים ונפגעים לקבל מה את מה שמגיע להם בוועדות הרפואיות - ביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון (קצין התגמולים) .
בר מדיקס מסייעת בהצלחה מרובה בהליכים לקביעת זכאות כספית, כתוצאה מהבעיה הרפואית - כושר עבודה, נכות רפואית, נכות תפקודית, נכות כללית, שירותים מיוחדים, תקנה 15, נכות מעבודה, מחלת מקצוע, נפגעי איבה, ניידות, מחלות קשות, פגיעה בשירות ביטחון, החמרת מצב.