ירידה בשמיעה נחשבת במקרים מסוימים כנכות בביטוח לאומי. הבעיה היא שלא כולם יודעים את זה, ויותר מכך – לא כולם יודעים איך להתנהל מול המוסד עצמו. מורה נבוכים מקוצר

כשהגוף מתפקד כמו שצריך, אנו לא תמיד מעריכים זאת. אנו נזכרים להעריך זאת, רק כשמשהו מתחיל לזייף ולעשות בעיות. רק אז אנו מבינים כמה הוא חשוב, כמו למשל חוש השמיעה. אנו נוטים ךהתייחס לזה כמובן מאליו, אבל פתאום, ללא כל אתראה מוקדמת, פיצוץ רב עוצמה או תאונה עלולים לפגוע בשמיעה, וזה יכול להיגרם גם לא מאירוע חד פעמי, אלא מחשיפה ממושכת לרעש, למשל במקום העבודה.

מה המשמעות המעשית הישירה? מלבד ירידה באיכות השמיעה, אנו מתחילים לסבול ממה שנקרא "טינטון" -  תחושה של צלצול באוזן ללא גירוי חיצוני היוצרת אי שקט וקושי להירדם בלילה. רעש תקין הוא רעש ברמה של עד 85 דציבלים, ומקצועות כמו מסגרות, רתחות או מפעלים עם כלים רועשים, הם מקומות עם דרגות רעש גבוהות יותר, מקומות המועדים לפורענות.

צעד ראשון – אבחון רפואי

אז מה עושים כשמרגישים שיש בעיה? ובכן, דבר ראשון חשוב לפנות לאבחון וטיפול אצל רופא אף –אוזן-גרון. במקביל, כדאי לבדוק את הזכויות שניתן לקבל בביטוח לאומי עקב הפגיעה בשמיעה, ורצוי לעשות זאת לאחר התייעצות עם איש מקצוע שמבין בתחום.

"התנאי להגשת תביעה בביטוח לאומי הוא אם כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים", אומרת מיכל אברהם, מנהלת תיקי לקוחות בחברת בר מדיקס לסיוע לחולים בועדות רפואיות.

"בנוגע לטינטון, התנאי הוא שהרעש צריך להיות תמידי בשתי האוזניים בשיעור של 25 דציבל בתדירויות הגבוהות של 3,000 ו-4,000 מחזורים בשניה. כמו כן, חשוב לזכור כי טינטון לא יוכר בביטוח לאומי בלי ירידה בשמיעה".

התהליך תלוי בתובע

אברהם מוסיפה כי אפשר להגיש תביעה תוך שנה מהיום בו הרופא אבחן לראשונה את הפגיעה. למעשה, התהליך מול ביטוח לאומי תלוי מאד בתובע, גם אם הוא נעזר באיש מקצוע. "הוא זה שצריך לדאוג לטפסי מעסיק וחומר רפואי, ולעיתים אנשים דוחים את הטיפול באיסוף החומר הנדרש. ברגע שיש את כל המידע הנחוץ מוגשת תביעה לביטוח לאומי", מוסיפה אברהם.

אבל כמובן, התהליך לא נגמר כאן. לאחר הגשת התביעה לביטוח לאומי, מחכים שתתקבל החלטה - דחיית התביעה או זימון לועדה רפואית, ובהמשך קבלת החלטה לגבי אחוזי נכות המזכים במענק כספי חד פעמי או קצבה חודשית. חשוב לציין כי לרוב מקבלים מענק חד פעמי. בכל מקרה, אם אותו אדם ממשיך לעבוד במקום רועש וחלה החמרה במצבו, הוא יכול להגיש החמרת מצב כל חצי שנה מיום הועדה האחרונה.

דחייה היא לא סוף פסוק

עוד דבר שחשוב לדעת הוא שדחייה בשלב ההכרה הראשוני היא לא סוף פסוק. אפשר לערער בבית הדין לעבודה. אפשר להגיש ערר גם אם בוועדה הרפואית התקבלה החלטה על אחוזים פחותים מאלו שהתובע סבור שמגיעים לו. אכן טוב לדעת.

האם כדאי להתנהל לבד מול ביטוח לאומי? זו בהחלט שאלה עקרונית. אברהם טוענת כי בהחלט אפשר, אבל המציאות היא שרבים לא מודעים לכל הסעיפים הקטנים ולדרישות של ביטוח לאומי ולכן עושים טעויות שעולות להם בהמשך הדרך. "וכמובן, זה גם חוסך זמן", היא מסכמת.